התעמרות בעולם העבודה

אחד מכל ארבעה עובדים בישראל חווה התעמרות בעבודה במהלך הקריירה וכמחציתם פוטרו או התפטרו מעבודתם בעקבות כך.
התעמרות בעבודה זה נושא שמנהלי ומנהלות החברה חייבים להיות מודעים, בעלי ידע ויכולת להתמודד עם מצבים של התעמרות. בנושאים האלו יש צורך לטיפול עמוק ורציני ובאופן מיידי, לא למשוך זמן, לא לקרוץ אלא להבין את המקרה על כל רבדיו ולפעול בהתאם.

ד"ר איתן מאירי, מחבר הספר 'המגיפה השקטה במקומות העבודה', מציין שהנתונים מעידים על כך שהתעמרות בעבודה עולה למשק הישראלי למעלה מ-2 מיליון ימי עבודה בשנה, בשווי של למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים (כמובן ניתן להתווכח על המספרים, אך ברור שזה גורם לנזק משמעותי). על פי דו"ח של משרד הכלכלה מ 2016 השפעה של התעמרות בעבודה יכולה לפגוע בבריאותו הנפשית ואף בבריאותו הפיזית של העובדים ואף היא גורמת לביצועים ירודים ופוגעת במוטיבציה. דרכי ההתמודדות של עובדים עם העסקה פוגענית עלולות להוביל להיעדרויות תכופות ואף לגרום לעזיבת מקומות עבודה.

חוק התעמרות בעבודה עדיין נידון בכנסת משנת 2015 ואני תקווה שיום אחד יעבור למרות החשש של בעלי עניין שונים מיישומו. נושא ההתעמרות בסביבת עבודה חייב להיות מדובר, מוסבר לכל עובדי ומנהלי הארגון. כל מערכת ארגונית שרוצה לייצר מערכת עבודה בריאה שמגינה על עובדיה חייבת לעסוק בתחום ולייצר מנגנון מקצועי שנותן מענה למצבים השונים. יש צורך לעבוד על השיח הארגוני, לזהות גורמים שמייצרים סביבה לא מכבדת. החשיבות לייצר תהליכים ושיח בנושא.

להלן עיקרי הגדרת ההתעמרות בעבודה בהתאם להצעת החוק המקורית:
התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות.
☑הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;
☑הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;
☑ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;
☑נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם
☑נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.
ולסיכום,  זו הזדמנות שאנשים העוסקים בניהול יבחנו עם עצמם בשקט את יחסם לעובדים, לעובדות, ולקולגות שלהם ואם קיימת בעיה שמכירים ולא מטפלים באופן משמעותי, חייבים לעצור ולהיכנס לתהליך מיידי של פתרון הבעיה.